עַל מְלוֹא רֹחַב אֵין הַסּוֹף
גַּלִּים בָּאִים, גַּלִּים נָעִים,
לֹא יִסָּפְרוּ מִנִּי רֹב.
יוֹמָם שֶׁמֶשׁ כִּי יִשָּׁקֵם
וּנְשִׁיקוֹתָיו לַהֲבוֹת אֵל,
תַּחַת כַּנְפֵי רָזֵי עוֹלָם
כִּי יַסְתִּירֵם דְּמִי הַלֵּיל.
בִּמְלֹא רֹחַב הָאֲפִיקִים
תַּחְלֹף קָרַת רֶגֶב שֵׁשׁ
וּבִרְסִיסֵי שֶׁלֶג קִצְפָּם
אַף כָּל מַעֲנֶה רַךְ אֵין יֵשׁ.
וּבְאֶפֶס אַהֲבָה צוּר יַחֲבֹקוּ
גַּם יָלֹקּוּ אֶדֶן הַר
וּבְהִפָּרְדָם תּוּגַת לֵבָב
וְכִלְיוֹן נֶפֶשׁ לָמוֹ זָר.