בשדה החל לרון –
דין-דון.
אז אחיהו הקטן
חיש ענהו מן הגן –
דין-דן.
וענן רם האזין,
והשיב בקול עדין –
דין-דין.
רגע-שקט אז חלף,
ונקש מי על ענף –
טיף-טף.
בא רעהו במעוף
וטפח על קנה הסוף –
טיף-טוף.
ושלישי מבני נטיף
לא הספיק עוד להוסיף –
טיף-טיף.
והמון צנח ושר
על גבעה וגיא והר –
מטר.