לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי, כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה
מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ, הֲכָמֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּה
הֲדָרְךָ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם, וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה
הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים, לְךָ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת כֹּל נְשָׁמָה
[אֲשַׁחֵר אֵל בְּרֵאשִׁית רַעֲיוֹנַי, אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ תְּהַלֵל כֹּל נְשָׁמָה]