בואה דודי

לַיְלָה יוֹרֵד עַל הַפְּתָחִים
לָךְ מְחַכִּים כָּל הַפְּרָחִים!
לָךְ מְחַיֵּךְ טַל אֲבִיבִים,
בּוֹאִי תַּמָּה אֶל כּוֹכָבִים!

לַיְלָה עָמֹק, לֵיל הַפְלָגוֹת
כְּבָר מַפְלִיגוֹת כָּל הַתּוּגוֹת!
כְּבָר נִפְתָּחִים הַמֶּרְחָקִים
כָּל הַדְּרָכִים כְּבָר מְחַכִּים.

שֶׁבַע שָׁנִים פָּרְחוּ שׁוֹשַׁנִּים,
שֶׁבַע שָׁנִים נָסְעוּ עֲנָנִים.
שֶׁבַע שָׁנִים לֵילוֹת וְיָמִים
אוֹתָךְ לֹא שָׁכַח נַעַר תָּמִים.

בּוֹאָהּ הַנַּעַר, אֲנִי בַּשַּׁעַר,
סוּסְךָ אַתִּירָה, אוֹתְךָ אַשְׁכִּיר!
אֶשַּׁק לַחֶרֶב, לִבְּךָ לִי טֶרֶף,
בּוֹאָה הַנַּעַר, בּוֹאָה דּוֹדִי!