רותי

אם בכפרים עוד נעבורה ונשוטה
ותחייכנה עלמות במשעולים
עוד ניזכר בך, ניזכר בך, רותי רותה
ובצחוקך אשר צלצל כענבלים

בכל מקום ודאי קיימת איזו רותי
שחרחורת, ערמונית או בהירה
אך אין כרותי זו שלנו, אין כרותי
כברק עיניה וניחוח שערה

רותי רותי שאי עינייך
הבחורים צופים אל פתח אהלך
רותי רותי אחרייך
באשר תלכי שמה נלך

עת בשבילים אשר היו חומקים לנחל
הייתה עוברת היא יפה ויחפנית
הבחורים היו לוחשים אז איך נשכחה
את צמתך העבותה החיננית
עת למחולות בכל הילולה רות הופיעה
היו עטים אליה חיש הכל הכל
איתי ב"פולקה", רות! איתי בצ'רקסיה!
והמומים היינו, רע, במחול
פזמון...

ובכפרנו אז עבר נודד בדרך
ובברכות זימר על ים וסערה
נוגה נוגה ישבה אז רותי כל הערב
וכך, וכך, רעיי, לנצח נשארה
ואל האופק היא הייתה נושאת עיניים
ואל ענן אבק שבדרכים
והצמות בבדידותן נותרו בינתיים
נבלו, יבשו, באגרטל כל הפרחים
פזמון...