אֲנִי זוֹכֵר, בַּת-שֶׁבַע, רַק אוֹתָךְ,
וְעֵת עִם לַיִל הַמָּטוֹס יָנוּעַ -
הוּא לַכּוֹכָב נִשְׂבָּע, כִּי לֹא יִשְׁכַּח.
גַּם אִם רָחַקְנוּ, הֵן אִתָּךְ אֲנַחְנוּ,
בַּהַפְצָצָה, בִּבְרַד הַכַּדּוּרִים,
אֶת בִּרְכָתֵנוּ לָךְ תָּמִיד שָׁלַחְנוּ,
גַּם הַמָּנוֹעַ זֶמֶר לָךְ יַרְעִים:
בַּת-שֶׁבַע, בַּת-שֶׁבַע,
הַזֶּמֶר הוּא לָךְ,
מִדָּן עַד בְּאֵר-שֶׁבַע
אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכַּח!
מִמְּרוֹם הַשָּׁמַיִם
לָךְ זֶמֶר נִשְׁלַח,
נִשְׁתֶּה נָא "לְחַיִּים"
עִם כָּל הַפַּלְמָ"ח!
בַּת-שֶׁבַע!
עֵת אֶל הַחוֹף הִגַּעְתִּי עִם הַלַּיִל
וְהַסְּפִינָה הִנֵּה קָרְבָה בַּלָּאט -
חָלַמְנוּ, יַלְדָּתִי, הַרְבֵּה עָלַיִךְ,
וּמָה, וּמַה תֹּאמְרִי עָלֵינוּ אַתְּ.
וְעֵת הַמַּשְׁחִיתָה נָגְחָה נָגוֹחַ,
וְלַסִּפּוּן הֻטְּלוּ פִּצְצוֹת הַגַּז -
אֶת בִּרְכָתִי שָׁלַחְתִּי עַד אֵין כּוֹחַ,
וְהַגַּלִּים לָךְ שָׁרוּ כְּמוֹ אָז:
פזמון...
בַּת-שֶׁבַע, עֵת הָיִית בְּחִתּוּלַיִךְ,
כְּבָר בַּמִּדְבָּר גָּמָאנוּ מֶרְחַקִּים,
כָּל הַמְּדוּרוֹת אָז בָּעֲרוּ אֵלַיִךְ,
וְשָׁרוּ לָךְ אֶת שִׁיר הַוָּתִיקִים.
עַתָּה גָּדַלְתְּ, יָפִית, עַלְמָה בַּת-תֹּאַר,
וְאָנוּ בַּדְּרָכִים הָאֲפֵלוֹת -
אוֹתָךְ זוֹכְרִים, כִּי אֵיךְ נוּכַל לִשְׁכֹּחַ,
הַקְשִׁיבִי, מַה שָּׁרִים לָךְ הַלֵּילוֹת:
פזמון...
בַּת-שֶׁבַע, גַּם אֲנִי אָשִׁיר אֵלַיִךְ,
וְאַתְּ אוֹתִי כִּמְעַט שֶׁלֹּא יָדַעְתְּ -
אֲנִי אֶחָד צַנְחָן, רַק בֶּן חָדְשַׁיִם,
אֲבָל אֶתְמוֹל סִפַּרְתִּי כְּבָר צִ'יזְבָּט...
שִׁלְשׁוֹם לָרִאשׁוֹנָה לַקְּרָב הָלַכְתִּי,
וְהָאֵימָה זָחֲלָה - וַתַּעֲבֹר,
אֶל הָאוֹיֵב אָז צְרוֹר בִּשְׁמֵךְ שָׁלַחְתִּי,
וְכָכָה מְזַמֵּר הוּא לְךָ, הַצְּרוֹר:
פזמון...