הטלה

עִם הָעֵדֶר שָׁב רוֹעֶה
בְּחָלִיל יָרֹן.
מֶה, מֶה, מֶה! וּמֶה, מֶה, מָה!
מִתְנַהֵל הַצֹּאן.

הָאָבָק מָה רַב בַּכְּבִישׁ,
עֶרֶב אַט יוֹרֵד.
צְעָדָיו רוֹעֶה יָחִישׁ,
וְטָלֶה רוֹעֵד...

טָל טָלֶה הַיּוֹם נוֹלַד,
כָּל לוֹ כֹּה חָדָשׁ.
לֹא יוּכַל הָלוֹךְ לְבַד,
הָרוֹעֶה נִגַּשׁ.

הָרוֹעֶה פּוֹסֵק מֵרֹן
וְלוֹקְחוֹ אֶל חֵיק.
לְלֹא צְלִיל יִפְסַע הַצֹּאן
וְטָלֶה - בַּחֵיק.

וּפוֹעֶה טָלֶה בְּקוֹל,
רֶטֶט לוֹ בַּצְּלִיל!
וּמָתוֹק קוֹלוֹ מִכֹּל,
גַּם מִן הֶחָלִיל.