גֶּשֶׁם תּוֹפֵף עַל שְׁמָשׁוֹת.
רֶטֶט שְׂפָתַיִם, חִיּוּךְ כֹּה מַר,
צְחוֹק בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת.
רְצִיף רַכֶּבֶת, פָּנָס חִוֵּר,
בְּתַחֲנָה עֲזוּבָה.
אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת בְּלֵב בּוֹעֵר,
כִּי הַפְּרֵדָה עֲצוּבָה.
אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם
אֱמֹר רַק לְהִתְרָאוֹת,
כִּי מִלְחָמָה הִיא חֲלוֹם
טָבוּל בְּדָם וּדְמָעוֹת.
וְאֵין עוֹד שַׁחַר לְיוֹם
מָה עֲגוּמִים הַלֵּילוֹת,
עַל כֵּן אַל נָא תֹּאמַר שָׁלוֹם
אֱמֹר רַק לְהִתְרָאוֹת.
קוֹפְאוֹת יָדֶיךָ, אוֹתָן אֲנַשֵּׁק
מָחוֹג דּוֹהֵר עַל שָׁעוֹן.
חָוְרוּ פָּנֶיךָ, גָּרוֹן חוֹנֵק,
כֵּן, זֶהוּ צְלִיל אַחֲרוֹן.
שִׁמְשָׁה נוֹפֶלֶת, עוֹד נְשִׁיקָה,
הַגַּלְגַּלִּים כְּבָר חוֹרְקִים.
יָד מְנַפְנֶפֶת, וּבִלְחִישָׁה
אוֹסִיף עוֹד כַּמָּה מִלִּים.
פזמון...