עסיס אשכל

עֲסִיס אֶשְׁכּוֹל וְדַם עֵנָב
יָעִירוּ פִּי לָשִׁיר.
הֵם עֹז יוֹצְקִים בִּי, אֹמֶץ רַב,
לְִפרֹץ בְּגִיל אַדִּיר.

אָח, הִצְטָרֵף מִלֵּב, מִלֵּב.
כָּמוֹנוּ שְׁתֵה, רְוֵה וּצְהַל!
צַק נָא מִיָּד, צַק נָא מִיָּד
שֵׁכָר מְעָט!
אָח, הִצְטָרֵף! אָח, הִצְטָרֵף!
אַל תְסָרֵב! בּוֹא הֵנָה
וּשְתֵה כוֹסְךָ בְּכֹח,
אוֹ מַהֵר וְחוּש לִבְרֹח,
מִמַשְקֶה מָהוּל חֲדָל!

הַיַּיִן אִם אַךְ הוּא נִכְנַס,
אִם אַךְ כַּדָּת יֻקַּח.
לְאוֹר יֵצֵא כָּל סוֹד, כּל רָז,
כּל פֶּה אָז יִפָּתַח.
פזמון...

אֵיכָכָה אֶעֱזֹב תִירוֹשׁ,
אֵיךְ מֶנוּ אֶנָּזֵר?
אַךְ פֶּשַע הוּא עָסִיס לִנְטֹש
וּמַיִם לְבַכֵּר.
פזמון...