אוהבי הטבע

אֲנַחְנוּ מִבְּנֵי רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן
נִרְשַׁמְנוּ לִהְיוֹת בְּחַיִל-הַשִּׁרְיוֹן,
אוֹתָנוּ תָּמִיד הַטֶּבַע מֶשֶׁךְ,
אֲוִיר הַפְּסָגוֹת, הָעֵשֶׂב הָרַךְ,
מַרְאֶה הַכֹּרָמִים בִּשְׁעַת הַבָּצִיר
וְרֵיחַ הַזֶּבֶל נִיחוֹחַ חָצִיר -

מִן הַטַּנְק הַגָּדוֹל
כָּאן רוֹאִים אֶת הַכֹּל
אֶת הַחוֹף,
אֶת הַנּוֹף
וּמֶרְחָבִים עַד אֹפֶק;
אַך אִם קִיר פֹּה מַסְתִּיר
אֶת הַנּוֹף הַמַּזְהִיר -
אָז נוֹגְחִים
וּפוֹתְחִים
אֶת הָאֹפֶק.

לִבֵּנוּ יִפְעַם בִּשְׁעַת הַזְּרִיחָה,
נַפְשֵׁנוּ תִּצְהַל מוּל גָּן בִּפְרִיחָה,
מוּל פֶּרַח קָטָן בִּשְׂדֵה הַמִּטְוָח
דִּמְעָה מֵעֵינִי תַּרְטִיב הַתּוֹתָח;
אָז בּוֹא נָא אֵלַי פַּרְפַּר נֶחְמָד
וְשֵׁב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הַ-מַּגָּ"ד...

עִם הַטַּנְק נִסְתָּעֵר
מוּל גְּבוּלוֹת וְגָדֵר
הַחוֹמְסִים
וְחוֹסְמִים
אֶת נִפְלָאוֹת הַטֶּבַע!
כָּל אוֹיֵב בְּרֹאשׁ הַר,
כָּל מִשְׁלָט מְבֻצָּר,
אָז נַתְקִיף
וְנַשְׁקִיף
עַל הַטֶּבַע.

בֵּין כָּל הַבָּנוֹת שֶׁהָיוּ עַד עַכְשָׁיו,
רַק אֶת הַמּוֹרָה לְטֶבַע נֹאהַב,
צַחָה כַּנַּרְקִיס, כֻּלָּהּ חִנָּנִית,
רַכָּה, עֲדִינָה וְגַם טִבְעוֹנִית,
אֶצְלֵנוּ בְּרִאשׁוֹן הָיְתָה מְשׁוּלָה
לְנוּף רִאשׁוֹנִי וְקַרְקַע בְּתוּלָה.

עֵץ שִׁקְמָה וְאַלּוֹן
שַׂמְנוּ לָהּ בַּחַלּוֹן,
שְׁנֵי סְלָעִים
נִפְלָאִים
גָּרַרְנוּ לָהּ הַבַּיְתָה -
אִם תִּרְצֶה הִיא לַחְקֹר -
אֶת הַנּוֹף נַעֲקֹר,
נַעֲמִיס
וְנַכְנִיס
לָהּ הַבַּיְתָה...

אֲנַחְנוּ מִבְּנֵי רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן
נִרְשַׁמְנוּ עַל-כֵּן לְחֵיל-הַשִּׁרְיוֹן
כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה לַטֶּבַע קְרוֹבִים,
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִלְגֹּם מֶרְחָבִים,
לְהָבִיא לַמּוֹרָה בְּבֹקֶר בָּהִיר
אֵזוֹב יְרַקְרַק יַחַד עִם כָּל הַקִּיר -
פזמון...