חִישׁ עוֹבְרִים הֵם וְתַמִּים;
עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט
- בּוֹא תָבוֹא הַשַּׁבָּת.
הִיא תָּבוֹא הַמַּלְכָּה, אֶל בֵּיתִי הַקָּטָן,
הִיא תָּבִיא נֶחָמָה לַיָּגֵעַ.
נַעֲלֶה הַנֵּרוֹת, נַעֲרוֹך הַשֻּׁלְחָן –
בְּשִׂמְחָה נְקַבֵּל אֶת פָּנֶיהָ.
כִּי טוֹבָה הַשַּׁבָּת, כִּי נָאָה הַשַּׁבָּת,
כִּי מָתוֹק וְנָעִים הַמַּרְגּוֹעַ,
כִּי עָמַלְנוּ הַרְבֵּה, כִּי עָיַפְנוּ הַרְבֵּה,
כִּי זָכִינוּ, זָכִינוּ לִרְגֹּעַ.