עַל הַקִּיר תְּמוּנָה
וְהָאִיכָּר חוֹרֵשׁ בָּהּ
אֶת הָאֲדָמָה
וּבָרֶקַע, הַבְּרוֹשִׁים
שֶׁמֵּי שָׁרָב חִוְּרִים
הָאִיכָּר יַצְמִיחַ לָנוּ לֶחֶם
שֶׁנִּהְיֶה גְּדוֹלִים.
וְהַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת:
"עוֹד מְעַט כְּבָר סְתָו".
בְּשִׁיעוּר מוֹלֶדֶת
הִיא מַרְאֶה חָצָב.
הַיּוֹרֶה יָבוֹא עַכְשָׁיו
שֶׁפַע טיפותיו
כְּוִילוֹן שָׁקוּף עַל פְּנֵי הָעֵמֶק
הַפּוֹרֵשׁ שדותיו.
כָּךְ זֶה הָיָה, פַּשְׁטוּת רַכָּה
זֶה הִצְטַייֵּר בילדותנו
שֶׁהָייְתָה יָפָה.
וְכָךְ בדמיוננו הִתְרַבּוּ פלאות
הַפַּטִּישִׁים נַגֵּנּוּ
מֵחְרֶשׁוֹת רנות
יֵשׁ יוגבים וְיֵשׁ כורמים
אֶרֶץ שֶׁל רוֹעִים -
כָּךְ זֶה הִצְטַייֵּר בילדותנו
שֶׁהָייְתָה יָפָה.